מזימה

מזימה - ובלועזית קונספירציה

המילה היא מן המקרא, כאשר שני עדים זוממים להאשים אדם במעשה שהוא חף ממנו. זוממים - כלומר מתכוונים מראש למעשה רע. ונראה שמקורו בצליל הזמזום של ההתלחשות הָעֵרָה והמרוגשת ביניהם, הגורמת להם מדי פעם להשמיע את קולם תוך ההתלחשות, ולהשמיע עיצורים קוליים כמו זי"ן ומ"ם במקום סמ"ך ופ"ה רפה - הנשמעים בלחישה ללא קול.

המילה קשר מופיעה בתנ"ך בהקשר אחר, מחוץ לבית המשפט - תמיד בעניין הריגת אדם (ותמיד רצח שאכן נעשה), וכמעט תמיד כדי להדיח מלך ולמרוד בשלטונו. קשר מופיע בספר מלכים (רק בחלק ב' - לפי החלוקה הנוצרית), בספר דברי הימים, ופעם אחת בספר נחמיה. קשרו נגד הנביא זכריה בן יהוידע הכהן במצוות המלך יואש, קשרו נגד המלך יואש, אמציהו בן יואש, אמון בן מנשה (ואבי יאשיהו, אשר מונה לאחר שהרגו את הקושרים נגד אמון), ובספר נחמיה מסופר בגוף ראשון על נסיון להדיח אותו עצמו, על ידי סנבלט ושאר הלא יהודים בארץ.

מזימה קשורה גם עם טענות מזימה (או טענות קשר) - אלו בדרך כלל טענות המגבירות ומבליטות עובדות תמוהות, או תמוהות לכאורה, במבט ראשון, וביחד מכחישות את הידוע והמפורסם. לעתים טענות אלו קשורות עם אמונה בכתות סודיות, ובמיוחד עם שנאת ישראל ושנאת יהודים.

פרשת שופטים (ספר דברים):

כִּי יָקוּם עֵד חָמָס (כלומר עד שקר בכוונה תחילה) בְּאִישׁ, לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה (כלומר להעיד עליו דברים שאינם נכונים - מלשון 'לסור מן הדרך - הישרה').

וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב, לִפְנֵי ד', - לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם.

וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, וְהִנֵּה: עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו.

וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו. - וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ.

וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא-יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.

וְלֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ: נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ, עַיִן בְּעַיִן, שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד, רֶגֶל בְּרָגֶל.

בספר מלכים:

וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר, וַיַּכּוּ אֶת-יוֹאָשׁ...

- בֵּית מִלֹּא - הַיֹּרֵד סִלָּא.